המשך למאמר –
אוהב אותי! חוזר אלי? אוהב אותי? אבל זורק אותי! טיפים להחזרת קשר האהבה- חלק ראשון
אז מה לעשות כדי שיחזור?
סעיף 1 –המאוהבת באהבה
במידה ואת מאוהבת באהבה עלייך להבין ולהודות לגורל שזימן לך התנסות מיוחדת זו ולקחת את האנרגיה הן לגבר הבא אשר תכירי, כי לפחות הרגש הזה, חי, ער ואמיתי אצלך.
צריך להבין שכל חוויה שאנו עוברים נובעת בראש וראשונה מתוכנו, כאשר מה שקורה בחוץ זה רק הטריגר לכך. לכן זה שאת חשה את הרגש המיוחד הזה, זה לא קשור דווקא אליו, ומה שחושב הוא שליבך מסוגל להכיל את הרגש.
יכול מאוד להיות שהגורל, שמנהל לנו "את בית הספר של החיים", בהחלט זימן התנסות זאת עבורך.
סעיף 2 – משחקים של "חתול ועכבר"
זה לא קל. עלייך לדעת שזה ממש רגש טלפתי שקיים ביניכם, והוא מרגיש אותך, מעבר למרחק ומעבר למחשבות.
ככל שהוא יחוש שאת נוהה אחריו ככה הוא יותר יתרחק, וכאשר תאבדי בו עניין הרי שהוא ירוץ אחרייך.
לכן עלייך לנהל את חייך, כאילו שהוא לא קיים שם באמת כמוקד מרכזי בחייך.
עלייך לשמוח על החוויה שיש ביניכם, ועלייך להבין שהוא לא בדיוק מסוגל להכיל את העוצמה שלה, וזה גם ברור למה.
מנורה של 40 ואט לא תסבול זרם של 100 ואט, חוט הלהט יישרף, וכפי שזה בחשמל, ככה זה גם באהבה.
לכן עלייך להתאים עצמך למינון שלו.
עלייך להבין!
אהבה זה רגש מתרחב ומתפשט אשר הולך ובורא את עצמו.
עלייך לראות יותר את הצרכים שלו מאשר את שלך, למרות שאת מתה להיפגש עימו יותר.
עלייך להבין שחשוב קודם כל שיהיו לו טוב, ושאסור בשום אופן לגרום לכך שדברים יהיו מתוך הכרח, כי זה מקצר את סיכויי האהבה בניכם.
דוגמאות:
- כשהוא מזמין אותך, אז תשאלי אותו תמיד אם זה בסדר מבחינתו, כי זה לא את שביקשת להיפגש.
- תדגישי בפניו שיש ביניכם ידידות ואחווה אבל זה בשום אופן לא קשר מחייב מצידך.
- אל תסכימי בכל פעם להיפגש עימו. גם אם עלול להיות שהוא "ייבש אותך", כדי לראות איך את נלחצת מזה שהוא לא מתקשר, וכשזה יקרה את מיד תרוצי אליו ככלב מקשקש בזנב.
- לעולם אל תבואי אליו בהאשמות במילים של "למה לא שומעים ממך", אלא תמיד בנימה חיובית. למשל: "אז מה קורה, בא לך להיפגש כזה…"
- מותר לך להשתמש "בתירוצים", למשל: "תשמע מחר אהיה בסביבה שלך, רוצה שאתקשר אליך כשאסיים"?
- קבלי כל דחייה שלו, במין אדישות: "טוב אז באמת לא יוצא לנו השבוע וחבל, אז אולי באמת בפעם אחרת".
- כשאת עימו ביחד, אל תדברי בכלל על העתיד אלא רק על ההווה: "תשמע יש בינינו באמת משהו מיוחד ואפילו אני לא מבינה למה זה".
- תני לקשר ביניכם, אווירה של מסתורין: "אני חייבת לומר לך, יש בינינו באמת משהו מיוחד, משהו שהוא מעבר למילים".
- צרי נימה של ציפייה וסקרנות לגבי העתיד: "וואלה, קשר כזה עוד לא היה לי מעניין לאן זה יוביל אותנו".
- אם יתחיל לקבל רגליים קרות ולהגיד שהוא צריך לחשוב תגידי לו שאת בדעה אחת עימו, ושאת חושבת עימו ביחד, כי זה מה שגם את צריכה, ולכן זה הדדי ביניכם.
- זכרי כלל מאוד חשוב, להיות עימו בפועל, זה כמו לא להיות עימו, כי גם הוא עימך הוא לא ממש שם בעצם, לכן היזהרי שלא להגיע למצב של נתק מסגנון של "הוא צריך לעשות חשבון נפש" כי מאוד קשה לקרב את זה מחדש.
הכי חשוב מכל
יש לפעול לגבי כל סעיף שנאמר כאן מתוך כנות מרבית, ומתוך אמונה שלמה, וללא שמץ של מניפולטיביות.
אחרת זה לא יעבוד.
זכרי- הקשר ביניכם הוא טלפתי והוא מעבר למילים, והוא יקלוט את הכנות שבמלותיך ולא משנה מה בכלל תגידי לו.
לכן אמצי לעצמך את הדברים והאמיני בהם!!!
לשאלה, כמה זמן תוכלי כך להחזיק מעמד, אין לזה תשובה. אבל לפחות את צועדת בדרך הנכונה, נותנת לו את מירב החופש, ומה שהכי חשוב מאפשרת את הקשר, וזה מה שעלייך לעשות!
יכול להיות שנועדתם להיות יחד, זה ימים יגידו, אבל הנה פגשתם אחד את השני טרם זמנו מבחינתו.
לכן הוא צריך להגיע לאותה יכולת של הכלה רגשית, בקצב שלו.
זה שווה את המחיר, ואת שותפה בכך למסע הנשמה שלו, ואת תרגישי ממש התלהבות, כמו מילד קטן שלומד להגיד מילותיו הראשונות או לומד ללכת.
סעיף 3 – מלכודת הדבש
עלייך גם להשתחרר ממנו כמה שיותר מהר כי הוא אף פעם לא יהיה שלך, הוא רק מחזיק אותך בשל "הצרכים" שלו, בין אם הוא עושה את זה במודע ובין אם לא.
לכן כדאי שתשתחררי כמה שיותר מהר, למרות שאת חשה את מתק האהבה והוא בהחלט יודע לפנק ולהעניק, ואת יודעת למה?
כי קרוב לודאי שהוא אינו פנוי, והפך את החוויה של "מים הגנובים ימתקו", לחוויית השיא של החיים שלו.
אז למה לך להפוך למושא הפנטזיה של אדם אשר חי בחיים מתוסכלים?
למה שתהיי את מושא חלומותיו הבלתי מוגשמים?
זה חוזר אלייך כבומרנג, כי בכך הוא מחזיק אותך גם בלתי מושגת כלפי אחרים, כי אף אחד לא יעניק לך את מה שהוא מסוגל לתת…
לכן את צריכה להשתחרר ממצב זה, כי זה בגדר בועה של אשליה אשר יום אחד תתנפץ, כאשר אשתו תעלה על הסרט הזה, או שהוא מתוך ייסורי מצפון ישפוך את לבו לפניה, ואז הוא יקריב את עצמו ויחזור אליה, למען שלמות המשפחה, ובכך הוא בעצם הקריב אותך.
הרי את החיים שלך את נתת עבורו, והנה כעת הוא פשוט מנתק עימך מגע ומשאיר אותך עם לב כואב.
סעיף 4 – את בטוחה שהוא נועד עבורך והוא טרם
במקרה זה, את מרגישה שבהחלט נועדתם זה לזו, ולא זאת בלבד.
את מרגישה כבר בשלה ובוגרת לקשר.
מוכנה לתת מעצמך, להכיל, להעניק, בקיצור לאהוב ממש, אבל מה?
הוא לא בראש אחד עימך.
הוא עדיין בשלב של ה"טעימה", ההיווכחות אם בכלל הוא בנוי לקשר, או בנוי לקשר כעת.
אז מה תעשי אם את מרגישה בכל רמ"ח אברייך, שהנה פגשת את המיועד, והוא לא מכיר בזה?
עלייך להבין שיש מרכיב תת הכרתי מאוד חזק במערכות יחסים. עלייך להבין שיש מה שנקרא inner call. כלומר קריאה פנימית של הנשמה, אשר כל כך רוצה אהבה, רוצה קשר, אך אין האגו שלו מוכן להודות בכך.
עלייך להבין שמה שאת חשה, חוצה את גבולות ההגיון והאגו, אבל מה לעשות שההגיון והמודעות הם אלה אשר מכוונים אותנו ונוצר "סכסוך פנימי", בין ההיגיון לבין מה שהוא חש בתת-ההכרה שלו.
ואיך אנו יודעים את זה?
הוא בכל זאת ממשיך להתקשר, כי הוא כן רוצה לשמור על קשר, אבל כל הזמן דואג לשים לך "ברקסים", להציב גבולות, כאשר את עצמך חשה ובצדק שצריך ללכת עד הסוף עם הרגש, ושמה שיהיה יהיה.
אבל אצלו זה לא ככה, הוא טרם עבר את התהליך של להכיר באהבה כמחויבות טבעית. אז הוא בורח לך בכל פעם שהוא מרגיש שאת רודפת אחריו יותר מדי.
ברור שגם הפעם עלייך ללכת לפי הקצב שלו, ובהחלט אין את יכולה לכפות עצמך עליו, במיוחד אם יש לו פחד נטישה מילדות, שזה תופעה מאוד נפוצה.
במקרה כזה, הוא דוחה את העימות עם הגבולות, כי הוא מפחד שמא את תרצי לסיים הקשר עימו, דבר שהינו לגיטימי.
לכן הוא לא ייתן לך לאהוב אותו עד הסוף, כי אז הוא יצטרך להתעמת אולי עם הדחייה שלך.
אז מה עושים?
נותנים לו "לטעום עוד ועוד", עד שהוא ירגיש שהוא כבר רגיל לזה, ומוכן לקבל את זה.
מערכות יחסים זה מערכת דינמית ועדינה של משיכה אבל גם הידחות.
זה כמו לזרוק כדור פינג-פונג אל הקיר, ולהתעמת עם כך שהכדור נדבק אליו, או נדחה בחזרה.
עלייך להבין זאת ולנהוג בהתאם.
אין כפיה באהבה ולכן עלייך לאפשר לו לרצות אותך, אפילו אם את כבר בטוחה שהוא המיועד.
לשם כך עלייך לפעול עימו בשיתוף פעולה. עלייך לשדר לו מסרים מהסגנון:
- אני מרגישה שאנחנו במסע רוחני משותף, וזה בהחלט משהו מרתק שאנו עוברים יחדיו.
- עלייך להבהיר לו שיש רגש מיוחד שנובע ממך אליו, ושגם את לא מבינה מה את מרגישה, אבל זה משהו שעושה טוב, וגם לו זה יכול לעשות טוב.
- מותר לך לדבר אליו בגוף שלישי כמו, "תשמע, אוהבים אותך כאן". כדי שיבין שזה אהבה שהיא מעבר לאגו.
- תתייחסי אליו במין סלחנות, אבל לא מתנשאת ולא בזלזול. כלומר, תסבירי לו שאת חשה רגש מיוחד שעוד לא היה לך עם אף אחד, כי לאהבה פנים רבות, ואיתו זה באמת משהו מיוחד, אבל תני לו להבין שאולי גם הוא ירגיש ככה יום אחד.
- הטלפתיה ביניכם, היא מרכיב מאוד חשוב. אם תשבי במן ריכוז ומדיטציה, תעלי את דמותו לנגד עינייך, תעטפי אותו במן "אהבה אלוהית", שהיא מעבר לאגו שלך, אהבה שאינה רוצה תמורה (זה נקרא אהבה שאינה תלויה בדבר), ותשתחררי מהרצון העז שיצור קשר. את תראי שפעמים רבות, הוא פתאום יצור עימך קשר.
- לעתים הוא יסחף בתוך רגש האהבה אשר ישטוף אותו כמו גל בסערה, אבל אין הוא בעצם מסוגל להכיל אותו. במקרה זה יהיה עליך לשמור עליו מפני עצמו, ולהאט לו את הקצב. אם בלהט הרגשות יתחיל לפלוט מילים כמו "את האחת והיחידה, ואיתך אני אשאר", אל תאמיני לו, כי מחר בבוקר הוא "ישפוך עלייך דלי מים צוננים". לכן כשתראי אותו מתלהב, תעצרי אותו, תגידי לו שאת לא ממהרת לשום מקום.
סעיף 5 – אוהב אותי? אבל זורק אותי!
אם הגעת למצב הזה, הרי שמצבך לא הכי קל.
כן זה קורה.
הוא זורם עימך, את נוהגת עימו בעדינות הכי גדולה שרק יכולה להיות, מעתירה עליו אהבה שהיא גם אלוהית וגם מהלב, והנה לפתע הוא נעלם.
במקרה הטוב הוא משמיע מילים סתמיות שכרגע הוא לא פנוי, או לא בנוי לקשר וכו'.
אבל הלב שלך אומר דבר שונה לחלוטין, ואת רק זוכרת את ליל האהבים האחרון המאוד סוער שהיה לכם, ואת לא מבינה, מה כאן קרה?
איך זה שהוא לא מתקשר, לא משמע שום "ציוץ", לא בטוויטר, בפייסבוק, או בוואטסאפ, ולא שולח שום SMS, וכשאת כן מנסה, אז או שהוא מסנן אותך, או שהוא מודיע לך בנימוס שהוא עסוק, ואת נשארת עם הלשון בחוץ.
אז מה כאן קרה בעצם?
דבר מאוד פשוט.
הוא הרי סובל מ"קומיטופובייה", והנה הוא חש שהוא "הולך ונלכד בתוך הרשת שלך", ולכן קיבל רגליים קרות.
תהי בטוחה, שהנה הוא באמת התאהב בך, אבל מה בעצם יוצא לך מזה, כשהתוצאה הסופית היא שהוא לא איתך?
מה לעשות במקרה שכזה?
ברור שאת בבעיה!
כי אם תצרי עימו קשר, יגבר בו צד האגו שנלחם בקשר ודוחה אותו, ואז הוא "יוציא עלייך חוזה" שאת כפייתית ומלחיצה וכו'.
אם לא תתקשרי, הרי שהוא ילך וישקע בתוך היגון שלו, כמו מכונית אשר גלגליה הולכים ומתחפרים בחול.
בעצם הוא הכניס את עצמו לתוך מלכוד.
הוא מתחיל להודות בינו לבין עצמו שהוא בעצם אוהב אותך, אבל לא מעיז להתמודד עם זה.
קרוב לוודאי שאת דווקא ידעת איך לנהוג עימו, היית עבורו מכילה, אוהבת, עוטפת ובאמת לא מלחיצה, ואין לו מילה רעה כנגדך. נהפוך הוא, הוא מרגיש שהוא לא בסדר, ובעצם אין לו מה להציע לך. את הרי משמשת לו כמראה למה שהוא לא מסוגל להיות!
מראה שהוא מפחד להתבונן בה!
אז מה בעצם תעשי?
גם אם הוא כן מדבר עימך מדי פעם, או נפגש עימך, הרי שאת מרגישה שהוא מרוחק ומסויג, ואת שואלת את עצמך, איך יכול להיות שהייתה אצלו נסיגה?
הרי זה כל כך זרם. כל כך הייתה כאן אהבה. הלב לא משקר לך.
נכון את בהחלט צודקת, ופעמים רבות דווקא שניצוץ האהבה נוגע בו, הוא מקבל את הרגליים הקרות.
במקרה היותר קיצוני הימים של הנתק חולפים, ואפילו הופכים לשבועות וגם לחודשים, והנה הוא לא מתקשר וככל הזמן עובר ככה זה נעשה יותר גרוע.
כי למה שיצור עימך קשר פתאום?
כיצד יתרץ. את היעלמותו?
הוא גם מבין, שאם הוא חוזר, הרי שזה למקום אחר. שהנה הוא מרגיש שבהחלט הגיע הזמן להיות יותר רציני.
אז מה תעשי במקרה הזה, שהנה נותרת עם הלשון בחוץ?
- עלייך להבין שגם אם הוא לא יוצר עימך קשר בפועל, הנה הוא אוהב אותך, הוא מעריך אותך, ובעצם את "ניצחת במערכה", גם אם את מרגישה כמו ש"הניתוח הצליח אבל החולה מת". עלייך להאמין בתחושותייך שבהחלט ניצוץ האהבה ניצת בו, הזרע הוטמן, וכעת הוא רק צריך לפרוץ ולצמוח.
- עלייך להתנסות "באומנות הויתור" ולצורך כך עלייך להצטייד בספרה של ביירון קייטי, שפיתחה שיטה מאוד מיוחדת וכתבה ספר ששמו "לאהוב את מה שיש".
היא מסבירה שם שכל דבר שאנו מאוד חפצים בו, אנו צריכים לשאול את עצמנו למה בכלל, ומה זה עושה לנו, אבל השאלה הרביעית שהיא הכי חשובה, לפי שיטתה, זה שעלינו לדמיין עולם מקביל, בו מה שאנו חפצים אינו קיים. עולם בו אין בכלל קשר בינך לבינו, או שהוא לא קיים שם.
במילים אחרות, באותה מידה כל דבר שאנו חפצים בו עלינו להיות גם מוכנים לוותר עליו.
מניסיון, זה תהליך מאוד משחרר, כי כאן עשינו את כל מה שאפשר לקרב אותו, ואם זה לא קורה אז זה הבעיה שלו.
- אחרי שתעברי תהליך שכזה תרגישי פתאום המון שלווה ותחושת. את הרי עשית את כל מה שאפשר. את אפשרת את האהבה הזו. את כמו נתת את האדמה, את המים, את אור השמש, לאותו זרע אשר נטמן באדמה ונבט.
את אפשרת לו לאהוב אותך מתוך חופש, מתוך הבחירה שלו.
את לא הלחצת אותו ולא דרשת ממנו דבר, וכעת הגיע רגע האמת, בו הוא צריך לאפשר את זה לעצמו.
- כלומר, עלייך להמשיך ולסגל לעצמך את התחושה שאת אוהבת אותו ויהי מה, ושזה רגש אמיתי ומקודש, ושאת בכלל שמחה שאת חשה את הרגש הזה. בצורה כזו את הולכת ומשתחררת ממנו. זה תהליך לא קל. זה תהליך שבו כבר לא איכפת לך אם תהיו ביחד או לא, כי לך יש את האהבה, גם אם "אין לך אותו בפועל".
- שימי לב. זה רגש מאוד מיוחד, והוא בהחלט יוביל אותך למערכת היחסים הבאה שלך, ואולי אפילו יותר אמיתית.
- אם את בכל זאת לא מוכנה לוותר עליו, אז מה תעשי? איך תעבירי לו את המסר, שאת בכלל לא הלחצת אותו, והוא זה אשר התחיל להלחיץ את עצמו. לך הרי לא היה איכפת להמשיך באותה מתכונת. במקרה הזה, את תצטרכי להיות זו, אשר תיזום מפגש מחודש ביניכם.
- זה יצטרך להיעשות ברוח מאוד קלילה, בסגנון של "איפה נעלמת כזה פתאום". עם המון חוש הומור. זכרי היטב. עלייך להחזיר אותו למצב אשר היה קודם. למצב כזה חופשי וחסר מחויבות, רק שבהבדל אחד. מעתה והלאה, הוא זה שנוהה אחרייך. הוא זה שיחזר אחרייך, אבל אז תגרמי לו לחוש שאת לא הכי קלה להשגה.
- זכרי, על מנת שבכלל יזרום חשמל בתוך תיל חשמלי, צריך שתהיה התנגדות, אחרת יזרום שם חשמל אינסופי ויהיה קצר, וזה אסור שיקרה, כי אז יש ניתוק אפילו טוטאלי.
- יכול להיות שאת שואלת את עצמך ובצדק. אם הוא כל כך אוהב, או חש שהוא מתאהב, אז איך הוא יכול לסבול להיות בנתק.
את צודקת.
את הרי פתוחה ומוכנה להרגיש אושר, אבל עלייך לדעת שיותר קל לעתים קרובות לבחור בסבל מאשר לבחור באושר. לסבל אנו כבר רגילים ולבחור באושר ובאהבה זה דורש אומץ, כי זה מוציא אותנו מהשגרה, שפעמים רבות הפכה ל"שיג-רעה", וגורם לנו לתהפוכה שלא לכל אחד קל להכיל אותה!
לסיכום
עד כאן מלא החופן טיפים "להחזרת אהבות", ובעצם זה לא טיפים זה יותר תובנות ומודעות ועבודה עצמית.
כי אין כאן טכניקות, יש כאן רק גישה, והבנה שרק מכך נולדות הטכניקות, ואז זה באמת לא משנה באיזה דרך נוקטים.
יש מה שנקרא שכל של "בינת הלב", כלומר של סוג של הכוונה פנימית שזה מה להגיד, כמה להגיד, איך להתנהג, מתי בדיוק ליצור קשר, באיזה מילים להשתמש.
כאשר מסגלים גישה זו, ממש חשים שנמצאים בתוך הדרכה מתמדת.
דבר נוסף שעלייך להבין, שיש ביניכם אינטראקציה תת הכרתית טלפתית.
אתם חשים אחד את השני גם כאשר אתם לא בקשר, ופעמים רבות קורים ביניכם צירופי מקרים בלתי אפשריים.
כשתבינו את זה, תוכלו לפעול באופן "מאגי חיובי". כלומר, תהליכי מדיטציה, שליחת אנרגיה במחשבה שנעשים מתוך לב טהור, בהחלט עוזרים כאן.
